ד״ר אמוץ זיו-אב

THE BIOLOGY OF LIFE STYLE

ממש מדהים איך שהמדע המערבי נהיה הוליסטי לאחרונה.

כמעט מדהים כמו שפסטיבל ה״לא קשור״, והסיבות השונות למחלות, השתלטו לנו על התודעה ב 200 השנים האחרונות.

אבל לאחרונה אנחנו מתחילים להתבגר, ולהגיע למסקנות אליהן הגענו לפני כמה אלפי שנים…אבל עם כלים עוצמתיים יותר, שהולכים לשנות פה את המשחק בגדול.

בואו נדבר על בריאות טוטאלית, ומה זקני השבט מלמדים אותנו עליה: כמו שכתבתי בעבר, אם מסתכלים על בעלי חיים בטבע, שם אין מחלקות טיפול נמרץ והארכות חיים מלאכותיות, רואים מיד את הדיל הפשוט – מי שבריא יותר חי יותר. 

המשמעות הפשוטה והמהממת של ״חי יותר״, היא דחייה גורפת של כל הסיבות למות !

גם שמסתכלים על סנטנריאנז (אנשים מעל גיל 100) בריאים וצלולים, רואים שזה לא שהם מתמודדים ב 30 השנים האחרונות עם כל מחלות הזיקנה באופן יעיל יותר, אלא שכל הפאזה של מחלות הזיקנה, וכל סיבות המוות שבאות איתן, נדחות.

בניגוד לאנשים רגילים, שחולים בממוצע 5-6 שנים בסוף חייהם, הסנטנריאנז חולים רק מספר שבועות, אם בכלל.

המשמעות האמיתית של אריכות ימים היא בריאות טוטאלית, וזאת הסיבה שהמדע החדש שצולל לעומק תהליך ההזדקנות, ברמה התאית והמולקולרית, הוא כל כך מרתק, ונושא תובנות כל כך אקטואליות לחיים של כולנו.

ראיתם פעם ילדה בכיתה א׳ עם סרטן שד ? או ילד בגן עם אלצהיימר ??

כנראה שלא. הסיבה היא שגיל הוא גורם הסיכון מספר אחד למחלות האלה, ורבות נוספות. 

שינוי פרדיגמה מרתק שמופיע עכשיו בחוגי חקר ההזדקנות הוא שההזדקנות עצמה היא סוג של ״מחלת האם״, וכל שאר מחלות הזיקנה הם הסימפטומים של המחלה הראשית הזאת. 

התוצאה הפרקטית של שינוי התובנה הזה הוא פיתוח של חומרים וטיפולים, שפונים להזדקנות עצמה, ולא ל״סימפטומים״ שלה.

הפוטנציאל הוא אדיר: חומר או טכניקה שירפאו או ימנעו מגוון גדול של מחלות, ולא כפי שהשתרש פה בשנים האחרונות, כימיקל מסויים לסמפטום מסויים.

החדשות הטובות הן שיש כבר כמה כאלה טיפולים, ולמרבה האירוניה, הם התגלו לפני אלפי שנים…אבל יש גם כמה חדשים, והקומבינציה של כמה מהם ביחד, תייצר לנו, כנראה, אנשים שחיים בבריאות עד גיל 150 ויותר, בעתיד הנראה לעין.

אז בשנים האחרונות הוגדרו כמה תהליכי מפתח שמאפיינים את תהליך ההזדקנות.

התהליכים הללו קיבלו את השם The hallmarks of aging, והם מכילים תהליכים כגון: הפעלת יתר של מערכת החיסון (מה שנקרא דלקתיות), הצטברות של ״תאי זומבי״, הקרויים senescent cells, חוסר יציבות גנומית, בקרה ואינטרפרטציה לא נכונה של רמת הנוטריאנטים בתא, וירידה ביעילות של המיטוכונדריות- תחנות הכוח של התא.

אבל כאמור, אנחנו יוצאים מהסרט של ״תהליכים שונים״, ומבינים שכמובן שכל התהליכים האלה קשורים היטב אחד לשני.

אחת התיאוריות המרתקות ומאוד יישומיות שעולות מהזמן האחרון היא שפעילות לקויה של המיטוכונדריה, היא סוג של מכנה משותף, או כוח מניע של כל התהליכים האלה !

מסקנה מיידית – אם נעכב את הירידה בפעילות המיטוכונדריות, נעכב את כל מחלות הזיקנה, ונאריך את חיינו הבריאים באופן משמעותי.

וזאת כבר לא תיאוריה. זאת עובדה מוצקה למדי, עם טכניקות יישימות ברמת חיי היומיום לצידה !

המיטוכונדריה היא תחנת כוח הידראולית ברמה המולקולרית (פה תמצאו פוסט בסיסי עליה). היא משתמשת באנרגיה שמגיעה מהמזון כדי לייצר נחל קטן של פרוטונים, עם מפל קטן ורומנטי, ואז משתמשת בכוח המפל בשביל לסובב טורבינה, שמייצרת את ה ATP, מולקולה ״מחושמלת״ עתירת אנרגיה, עליה בנויים תהליכים צורכי אנרגיה עקרוניים ביותר בתא. 

המיטוכונדריות בגופנו מייצרות בערך 65 קג של ATP ביום !

שני שליש מזה נצרך בשביל בניה של מולקולות גדולות כגון חלבונים ו DNA. גם שמירה על שלד התא, המבנה שלו, התקשורת בין התאים, והמבנה המרחבי של האנזימים, הרובוטים המופלאים שעושים את העבודות האלה, דורש הרבה ATP.

בקיצור נמרץ – אנרגיה זה חיים (אופס, נשמע קצת סיני, לא ?).

ציאניד למשל, מפסיק את פעילות המיטוכונדריות, ולכן יכול להרוג תוך שניות.

מסתבר שככל שאנחנו מזדקנים, פעילות המיטוכונדריות יורדת, ואז כמובן שנעדיף לשבת על הספסל, ולא להתגלץ׳ במגלשה או לטפס על העצים.

עובדה מרתקת וחשובה ביותר לגבי המיטוכונדריות היא שמדובר על חיידק קדום שלפני כשני מליארד שנה בערך עבר איחוי סימביוטי עם חיידק אחר, ועד היום המיטוכונדריות בתאים שלנו מכילות DNA עם מוטיבים חיידקיים מובהקים, והן גם מתנהגות כיצורים כמעט נפרדים בתוך התאים שלנו. הם חיות בלהקות, ברשת, הן מתרבות, מתחברות, נפרדות…בקיצור חיים שוקקים.

וזה מביא אותנו לחיבור מרתק אחד ביניהן לבין אחד המאפיינים המדוברים ביותר היום בהזדקנות, דלקתיות יתר.

אחד הדברים הנוספים שהמיטוכונדריות עושות הוא בקרה על האפופטוזיס, מוות תאי מתוכנן. זה תהליך קריטי בחיים של יצור, שכאשר תא מקבל מסרים (מבפנים ומבחוץ) שאומרים לו, צברת יותר מדי טעויות ובעיות, עליך להתאבד, הוא עושה את זה בצורה מסודרת, וחלקיו מפונים באופן אסטתי על ידי מערכת החיסון.

כאשר יעילות המיטוכונדריה יורדת, נפגע תהליך האפופטוזיס, ואז במקום המוות המסודר והנקי הזה, מקבלים צורת מוות הרבה פחות נקיה, בשם נקרוזיס. פה אין סדר. התא מתפוצץ ותוכנו נשפך החוצה לכל עבר.

העניין הוא שהמיטוכונדריות הן חיידק קדום, עם מוטיבים חיידקיים ברורים שהגוף מזהה, וכאשר מיטוכונדריות נשפכות לכל עבר כתוצאה ממות נקרוטי שכזה, מערכת החיסון צורחת :

״יש פה חיידקים !!!״, ועושה מה שהאבולוציה ביקשה ממנה לעשות – נכנסת למצב מלחמה, או במילה אחת – דלקת.

זה היה סיפור שבא להדגים כיצד ירידה בפעילות המיטוכונדריה מתדלקת את אחד התהליכים המרכזיים ביותר בתופעת ההזדקנות.

קחו עוד עובדה מדהימה: צרכני האנרגיה הגדולים ביותר של הגוף הם לפי הסדר : המוח (20%, למרות שהוא שוקל רק שני קילו), הלב, השרירים והכליות.

נשמע לכם מוכר ? אלה בדיוק האיברים הכי פופולריים למחלות הזיקנה וסיבות למות מהם. האיברים האלה מכורים לחלוטין למיטוכונדריות וה ATP, שהן מספקות.

כאשר המיטוכונדריות פחות פעילות, היכולת שלהם ״לשרוף״ את הדלקים השונים, כגון סוכר ושומן, יורדת, והדלקים האלה מצטברים ברקמות…מה שנקרא השמנת יתר, סכרת מבוגרים, או בקיצור, התסמונת המטבולית, המקפצה מספר אחת למחלות העולם המודרני.

עניין חשוב נוסף לגבי תחנות הכוח האלה, הוא ה״עשן״ שיוצא מהן.

העשן שיוצא כתוצאה מפעולת המיטוכונדריות הוא רדיקלים חופשיים, שהם צורות של מולקולות לא יציבות שעל מנת לייצב את עצמן נטפלות למולקולות אחרות בתא ופוגעות במבנה והתפקוד שלהן.

ככל שהמיטוכונדריה במצב טוב יותר, היא מייצרת פחות עשן, ולהיפך.

פה למשל רואים את הקשר בין פעילות המיטוכונדריות, להופעתם של תאי זומבי, עוד כוח מרכזי בתהליך ההזדקנות. מיטוכונדריות פחות יעילות פולטות יותר רדיקלים חופשיים, שפוגעים ב DNA, ואז התא, בתור מנגנון הגנה, כדי לא להפוך לסרטני, עוצר את עצמו במצב הזומבי, ומתחיל לשדר לסביבה אותות ״הצילו, אני במצב לא טוב״ – אותות מעוררי דלקת.

בקיצור, זה בסך הכל נשמע די הגיוני ואינטואיטיבי שפגיעה בדלק האנרגטי של התאים יפגע באופן גורף בכל התפקודים, לא ?

אז מה עושים ?
האם אפשר לתרום לבריאות המיטוכונדריות ברמת חיי היומיום ?

אפשר בגדול !!!

ותכלס, אולי ההוכחה הגדולה מכולן לכך שבריאות המיטוכונדריה היא סוג של שורה תחתונה בבריאותינו היא העובדה שהדברים שאנחנו יודעים כבר שהם העוצמתיים ביותר בהארכת אורך חיים ואיכות חיים הם בדיוק נמרץ אלה שתורמים באופן ישיר לבריאות המיטוכונדריות :

  • צום ותקופות שונות של הגבלה קלורית.
  • דיאטה (בעיקר מיעוט סוכרים וחלבון מהחי).
  • פעילות גופנית.

אחד העקרונות המרכזיים פה נקרא הורמזיס (הנה פוסט שמוקדש לנושא). העיקרון הוא שיעילות היא מנגנון הגנה. אם אתה מלחיץ את התא, במידה שלא הורגת אותו, הוא נהייה יעיל יותר כדי להתגבר על הלחץ.

למשל, כאשר אנחנו צמים, או מורידים באופן משמעותי את כמות הקלוריות, התא מייעל את ייצור האנרגיה על ידי מיחזור מיטוכונדריות ישנות, וייצור של חדשות, תהליך הנקרא mitophagy.

כנ״ל שעושים פעילות גופנית, חוסר האנרגיה הזמני ברקמות מעודד התייעלות בייצור האנרגיה, וחוסר החמצן הזמני מעודד התייעלות באספקת החמצן לרקמות.

עוד דבר יפה שספורט עושה הוא הפעלה של חלבונים הקרויים HSP, ששומרים על המבנה התקין של חלבונים אחרים, ובמקרה של החלבונים מבנה זה תפקוד. 

יעילות כמנגנון הגנה !

חדשני לא ? ספורט, צום ופעילות גופנית….

אבל יש גם חידושים חמים ביותר בשדה התמיכה במיטוכונדריות.

חומר בשם Urolithin A, שמיוצר על ידי חיידקי המעיים שלנו שאנחנו אוכלים רימונים ואגוזים למשל, תורם לפעילות המיטוכונדריות עד כדי כך, שתוסף של החומר הזה למשך מספר שבועות משפר את סיבולת השריר של מבוגרים !!!

תוסף שמשפר כושר, כתבתי על זה פוסט נפרד מרוב שזה מרגש.

בקיצור רבותיי, החדשות הטובות הן בקיצור:

בריאות המיטוכונדריות מסתמנת כתיאוריית הבריאות הטוטאלית (אבל לא היחידה, על זה בהמשך…), ולנו, ברמה היומיומית לחלוטין יש המון המון השפעה על החמודות הקטנות.

ועוד טיפ קטן על מיטוכונדריות והחיים, הרבה יותר קל לא לקלקל, מאשר לתקן, אז אל תחכו שתהיו חולים:

תפונק המיטוכונדריה לאלתר !

נ.ב – אם קשה לכם לזכור תכנים ארוכים, תשכחו מכל מה שאמרתי ותפסיקו לאכול סוכר. זה יעבוד הרבה יותר טוב מלהבין את כל זה….

קישורים:

להרשמה להרצאה אונליין ״צום ומעיין הנעורים״, יום ג׳ 9.8.22 בשעה 20:30 :

קישור להרשמה >> https://bit.ly/3PnbZoh

טריילר להרצאה >> https://bit.ly/3cbrrFX

מאמר The hallmarks of aging

המכנה המשותף האנרגטי של ה hallmarks of aging

צום והגבלה קלורית מעודדים מחזור מיטוכונדריות

ספורט ומחזור מיטוכונדריות