לאחרונה הוצג בכנס מחקר שטוען לכאורה על עליה רצינית במחלות לב אצל אנשים שמגבילים את חלון האכילה שלהם לשמונה שעות ביממה,  מה שנקרא בקיצור 16:8.

העניין מעורר הדים גדולים ברשתות החברתיות.

הנה כמה מחשבות שלי על הנושא:

1. חשוב מאוד להבין שמדובר על פוסטר שהוצג בכנס, ולא על מחקר שפורסם בכתב עת מדעי. ההבדל הוא גדול מאוד. כל אחד יכול להציג פוסטר בכנס. אני הצגתי הרבה פוסטרים בכנסים בעברי, אבל הצגת פוסטר לא מערבת שום ביקורת של חוקרים אחרים על המידע המוצג. רק את המסקנות של מבצעי המחקר. בקיצור, חשוב מאוד לחכות שהמידע יפורסם בכתב עת אמיתי, שיעבור ביקורת של חוקרים, שאינם מעורבים בביצוע המחקר, ורק אז נוכל להתיחס למידע באופן רציני ומלא.
2. בעיה מרכזית ביותר אם אנשים שעושים צום לסירוגין, לא כולם כמובן, היא שהם מרגישים שזה שהם מגבילים את זמן האכילה שלהם (ה״מתי״ לאכול) באופן משמעותי זה מאמץ מספיק, ולכן הם יכולים לשחרר את הרסן לגבי ה״מה לאכול״.
   התוצאה הלא צפויה, אבל הלגמרי קיימת היא שחלק מהאנשים האלה, בפועל, אוכלים יותר ג׳אנק !
   אחד הנתונים שממש חשוב שיהיו, ושלא הופיעו בפוסטר הנ״ל, הוא טיב הדיאטה של הקבוצות השונות !
3. עוד בעיה מפורסמת אצל חלק גדול מהאנשים שעושים 16:8, היא שהם לא אוכלים בחלק הראשון של היום, ולכן אוכלים יותר בחלק המאוחר של היום, כלומר, אוכלים יותר בערב, ובלילה, דבר שידוע ממזמן שאינו בריא. כתבתי כבר מזמן על מחקר שהראה את היתרון של חלון אכילה מוקדם.
   הנה מחקר נוסף, שהראה כבר ב 2019, שדילוג על ארוחת בוקר, מסכן את בריאות הלב. 

המחקר הנוכחי לא מבדיל בין חלון אכילה מוקדם למאוחר.

• חשוב מאוד להבין שצום לסירוגין הוא ממש לא בהכרח 16:8 !!
  
  

קישורים:

הפוסטר המדובר

צום לסירוגין, בבוקר או בערב

דילוג על ארוחת בוקר, ובעיות לב. מאמר מ 2019