תוכן המעי שלנו הוא ג׳ונגל במובן העמוק ביותר של המילה !

למעשה, מבחינה פזיולוגית, תוכן המעי נחשב מחוץ לגוף.

יש שם אלפי סוגים של יצורים שונים לחלוטין זה מזה כמו חיידקים, פטריות וירוסים, וירוסים של חיידקים ועל כל זה תוסיפו את כל מה שאנחנו אוכלים, ואת כל מה שכל החי-בר הזה מייצר – כלומר תוצרי המטבוליזם שלהם…התוצאה היא אקוסיסטם מורכב עד אין קץ, וגם בעל צדדים רעילים מאוד לגוף.

עד כמה רעילים ?
כל כך רעילים שדליפה של תוכן המעי לחלל הבטן בעקבות פגיעה פיזית, כמו תאונת דרכים או מצב כמו דלקת תוספתן חריפה, יכולה להרוג אדם בתוך זמן קצר, והמוות במקרים האלה יהיה על רקע הפעלת יתר פראית של מערכת החיסון.

וכדי לעשות את המצב עדין עוד יותר, 70% מתאי מערכת החיסון נמצאים במעי רוב הזמן, רק מעברו השני של מה שאני קורא לו ״הגבול האינטליגנטי ביותר בעולם״ – שכבת תאים בעובי תא בודד בשם ״אפיתל המעי״.

דמיינו מצב שכל צבא אירן וכל צבא ארה״ב עומדים חמושים ומוכנים למלחמה, ביניהם שכבה אחת של ניילון נצמד, ויש שלום !

במצב כזה היינו שואלים את עצמנו, מה יש בו, בניילון הנצמד הזה, שיכול להחזיק שלום בסיטואציה כל כך נפיצה ?

מה שיש בגבול המופלא הזה, שכבת אפיתל המעי, זאת אינטליגנציה גבוה באופן יוצא דופן שמתבטאת ביכולת שלה לברור מה כשיר להיכנס לגוף ולפגוש את מערכת החיסון, ומה לא.

הבריאות הכללית שלנו תלויה מאוד ביכולת הזאת.

כאשר היכולת הזאת נפגעת, וחומרים שלא אמורים היו לצאת מהמעי ״דולפים״ החוצה, תופעה שנקראת ״מעי דליף״, הם פוגשים את מערכת החיסון, ומערכת החיסון עושה מה שהיא אמורה לעשות במפגש עם גורם זר – היא יוצאת למלחמה. היא ״נדלקת״, מה שנקרא דלקת. 

צריך להבין שדלקת זאת פעולה בריאה של מערכת החיסון. 

המערכת פוגשת גורם זר ופועלת לפינויו, אבל דלקת בריאה מתעוררת, מנקה ונרגעת. החזרה לשיגרה, למצב שלום, חשובה מאין כמותה לחיים בריאים.

בשנים האחרונות הסתבר שאחד הדברים הגדולים ביותר שקהילת חיידקי המעי עושה עבורנו זה לשמור באופן פעיל ונמרץ על חוכמתו ותקינותו של הגבול הזה, והיא עושה את זה במגוון דרכים.

נתחיל מזה שבאקט אימהי מובהק, קהילת חיידקי המעי מאכילה את תאי אפיתל המעי. היא מספקת להם מזון ששאר תאי הגוף לא מסוגלים להפיק.

כפי שהזכרתי קודם, כאשר אנחנו אוכלים פירות וירקות, המכילים סיבים תזונתיים, החיידקים מתסיסים את הסיבים האלה ויוצרים את משפחת החומרים החשובה הקרויה Short chain fatty acids – SCFA, שבין השאר, מהווים חומר דלק פיזי איכותי עבור תאי האפיתל.

בנוסף, בוטיראט (Butyrate), חבר חשוב במשפחת ה SCFA, ממש תורם להידוק הקשר המיוחד והסלקטיבי בין תאי האפיתל, כלומר שומר על תקינות המחסום ברמה המיידית ביותר (Kelly #).

לאחרונה הסתבר גם שצמחים מדברים עם חיידקים בנייד, ומסבירים להם איך לבצע רובד נוסף של שמירה על המחסום.

נשמע כמו התחכמות ? אז זהו, שלא. זה נכון, והתפרסם לא מזמן בכתב העת היוקרתי והחביב עלי, Cell Host and Microbe. הנייד זה אקסוזומים – בועיות קטנות שמכילות מולקולות קצרות של חומר גנטי מסוג 

שמופרשות מתאי הצמחים אותם אנחנו אוכלים, ונקלטות ,Micro RNA (miR)

על ידי חיידקי המעיים.

תקשורת אלחוטית בין המזון הצמחי לחיידקים !

החידוש המרעיש, הוא שהם גילו שמקטע גנטי מסויים שמופרש מהצמחים ומתקבל על ידי החיידקים, גורם לחיידקים לייצר חומר  שמשפיע על תאי דופן המעי לחזק את הקשר ביניהם וכך למנוע את אותה דליפה בעיתית.

זאת עוד דוגמה מרשימה להשפעה המיידית של המזון שאנחנו אוכלים על הגוף שלנו ברמה המבנית והתפקודית.

מעי דליף, והדלקת הכלל מערכתית שהוא גורר, מקושר היום לרבות מהמחלות הכרוניות הגדולות.

בקיצור, מאכלים מותססים – כלומר פרוביוטיקה מן הטבע, ושלל ירקות ופירות.

קישורים:

אקסוזומים צמחיים מעצבים את המיקרוביום:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30449315/

חיידקים ״מהדקים״ את מחסום אפיתל המעי:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25865369/