המערכת החיסונית שלנו, אחת המערכות המרתקות, המורכבות והחשובות ביותר בגוף מגינה על שמורת הטבע הקרויה גוף האדם מהפצצה בלתי פוסקת של מיקרואורגניזמים שונים ומשונים מסביבתנו.

תיקון, זה הרבה יותר מהפצצה: אנחנו שוחים באוקיינוס שעשוי מהם !

ולא רק מפני איומים מחוץ היא מגינה, גם משינויים מזיקים מבפנים, סרטן לדוגמה.

למעשה יש לנו שתי מערכות חיסון בגוף, שהם למעשה שני קווי הגנה

קו ראשון-המערכת המולדת (Innate Immunity): תאים כמו מקרופג׳ים ונויטרופילים שמגיעים בזריזות לאתר הפלישה ובולעים, פשוטו כמשמעו, גופים זרים, כמו חיידקים למשל, בשלמותם.
מה שמייחד את קו ההגנה הזה הוא שהוא לא ספציפי, כלומר, התאים פה רק מבחינים בין ״שלי או לא שלי״. אם זה ״לא שלי״, אני אסלק את זה !
חוסר הספציפיות הזה יוצר מהירות תגובה גבוהה מאוד מצד אחד (החום שלכם יעלה תוך שעות מהמפגש עם הזיהום), אבל יעילות לא גבוהה במיוחד מצד שני.
תפקיד חשוב במיוחד של המערכת הראשונית הזאת הוא לבלוע את הפולש, לפרק אותו, ולהציג אותו למערכת הנרכשת, כדי שתיערך לפעולה מדוייקת וספציפית ביותר, שתבנה עכשיו, במיוחד בשבילו.

קו שני-המערכת הנרכשת (Adaptive Immunity):
תאי B: מייצרים נוגדנים ספציפיים ביותר לחלבונים (אנטיגנים), השייכים לפולש (״תראי את הנוגדן החדש שלי, יושב לך בול על האנטיגן…״)

תאי T: שיכולים להרוג את התא הנגוע בעצמו, בין אם הוא תא מודבק בוירוס, שהפך למפעל לייצור וירוסים, או תא סרטני (שהפך למפעל לייצור תאי סרטן).

ברגע שהקו הראשון פגש פולש והציג אותו לקו השני והספציפי, הקו השני, כלומר המערכת הנרכשת תתחיל לפתח קלונים, כלומר להרבות תאים מסויימים ביותר, שיודעים להגיב כנגד הפולש המסויים הזה באופן יעודי ויעיל ביותר.

אבל מה ?

לוקח זמן להרבות את התאים האלה ולהפיק את התגובה הספציפית הזאת, משהו כמו שבועיים או שלושה, וזאת בדיוק הסיבה שמשתמשים בחיסונים. אז מה זה בכלל חיסון ?

כאשר התגובה של המערכת הנרכשת הסתיימה, חלק מהתאים הספציפיים האלה לא עוזבים אלא נשארים בגוף לתמיד בתור תאי זיכרון, ומכיוון שהם שם, אז בפעם הבאה שהגוף ייתקל באותו פולש, תאי הזיכרון האלה יגרמו לתגובה הספציפית להיות מהירה בהרבה, למשל מספר ימים במקום שבועיים, מה שעושה את ההתקפת הפולש פחות חריפה, ואת הניקוי הרבה יותר מהיר ויעיל.

זאת המטרה של החיסון: יצירת תאי זיכרון למען תגובה מהירה ויעילה בעתיד, לפני שהפולש יוכל לגרום למחלה.

כמו כל המערכות בגוף, גם מערכת החיסון מזדקנת (immunosenescence) עם השנים ויעילותה יורדת. זאת למשל הסיבה שקבוצת הסיכון הברורה ביותר והראשונה שזוהתה לגבי קורונה למשל, הייתה זקנים. 

יש לנו בהחלט מה לעשות נגד זה, ותיכף נדבר על זה.

אחד התרחישים המאפיינים את ההזדקנות הזאת היא ירידה בתאי הלימפוציטים, שהם תאי ה T/B, של המערכת הנרכשת והספציפית, ועליה יחסית של התאים המונוציטים, תאי המערכת המולדת. אפשר למדוד את היחס הזה, במדד הנקרא : lymphocyte-to-monocyte ratio:L/M

וממש לאחרונה הסתבר ששלושה סבבים חודשיים (של 4-7 ימים) של דיאטה מדמה צום ממש משפרת את המדד הזה, כלומר מעלה משמעותית את היחס הלימפוציטים למונוציטים, או במילים אחרות, הופכת את מערכת החיסון לצעירה ועוצמתית יותר, ובמיוחד אצל אנשים מעל גיל 40.

זאת כנראה סיבה לכך שאחד האפקטים הבולטים ביותר של הגישה הזאת הוא ירידה בדלקתיות, וזאת כנראה גם סיבה מרכזית לשיפור מצב הרוח ותחושת האופטימיות והאנרגיה, כי כיול מערכת החיסון והירידה בדלקתיות הכרונית, הן תרומת אדירים לפעילות המוח (מי שמתעניין בהשפעת התזונה על המצב הנפשי, יש לי על הנושא הסופר-חשוב הזה, קורס שלם).

קישורים:

סדנת הדגל שלי ״דיאטת סלא״ם״: דיאטה מדמה צום. לפרטים על אחת הגישות התזונתיות הנחקרות והמרתקות ביותר כיום.

להצטרפות לניוזלטר החינמי השבועי שלי, בו אני מעדכן אותכם למייל על החדשות המדעיות המועילות והמרתקות ביותר בעיני.

הקורס החדש ״לאכול את הראש״ על הקשר החשוב בין המזון שלנו, בריאות המוח, והמצב הנפשי !

הקורס ״מהפכת חיידקי המעיים״ שמוסיף היבט חשוב להבנת התזונה וההשפעה שלנו על המוח, ועל כל היבט חשוב בגופינו ונפשינו.

הקורס ״מה לאכול לכל ארוחות״ שמסביר תכלס איזו תזונה פשוטה ולא קיצונית הוכחה מחקרית כמועילה לגוף, לנפש ולאריכות ימים יפה.

סבבים של דיאטה מדמה צום מצעירים את מערכת החיסון