חומצת שתן (Uric acid) היא אולי המולקולה החשובה ביותר שלא שמעתם עליה מעולם.
בשנים האחרונות הסתבר שהחומר הזה, שעד לא מזמן נחשב לתוצר לוואי שולי של תהליכי פירוק שונים בגוף, הוא שחקן ראשי ביותר בסדרה הדקומנטרית המודרנית ״בריאות האדם״.
לפני שנכיר אותו מקרוב, בואו נדבר רגע על השמנת יתר, ותפקידה החשוב בטבע:
שמסתכלים על חיות בטבע רואים משהו שיכול אולי קצת להפתיע אותנו: אצל חיות בר בטבע, אין כמעט דבר כזה השמנת יתר !
חיות בטבע שומרות על משקל יציב ביותר לאורך חייהן הבוגרים.
אם רואים בטבע (לא חיות מחמד של בני אדם), חיה בהשמנת יתר, הסיבה לכך היא שהיא הפעילה באופן מכוון את ההשמנה על מנת לשרוד את השלב הבא, כמו למשל דוב לפני שנת חורף, ציפורים לפני נדידה מעל האוקינוס (ללא אוכל או מנוחה ועם מאמץ פיזי אדיר לאורך ימים רצוף).
הדרך המקובלת ברחבי עולם הטבע להפעיל השמנת יתר ממוקדת שכזאת היא שימוש מאסיבי בחומר מופלא בשם פרוקטוז – סוכר הפירות.
אחת הדוגמאות המרתקות ביותר לכך, שמובאת בספרו של החוקר הראשי שמביא את הבשורה הזאת לעולם, Richard Johnson, היא יונק הדבש:
יונק הדבש החמוד ניזון בעיקר מצוף, תמיסת פרוקטוז מרוכזת במיוחד. הוא מסוגל לצרוך צוף במשקל של פי ארבע ממשקל גופו, בכל יום.
בסוף כל יום יונק הדבש מגיע למצב של תסמונת מטבולית מלאה וחמורה:
הוא בהשמנת יתר
עם שומנים (טריגליצרידים) גבוהים מאוד בדם
עם כבד שומני במיוחד
וסוכר דם כל כך גבוה, שהיה שולח בנאדם מידית למיון (700 !)
אבל היונק דבש הוא לא בטטת ספה מערבית שנקלעה למצב הזה בטעות.
הוא עושה את זה בשביל לשרוד.
המטבוליזם שלו כל כך גבוה, עם 1200 פעימות לב בדקה ו 250 נשימות בדקה, שאם הוא לא היה מגיע למצב המפותם הזה בערב, הוא היה מת בלילה מתת תזונה !!!
שהשמש זורחת בבוקר יונק הדבש חזר למשקלו הרגיל, אין כבד שומני ואין סוכר ושומנים גבוהים בדם.
הכל נצרך בלילה !
לפני שאני מתקדם עוד צעד להסביר את התפקיד של חומצת השתן בסיפור, חשוב לי ביותר להדגיש את ההבדל בין סוכר לבין פירות עם סוכר:
פירות זה דבר נפלא.
יש הבדל מהותי בין כפית סוכר, לבין שזיף המכיל ״כפית סוכר״.
קודם כל הפרי מכיל מגוון חומרים שמאזנים את פעולת הסוכר בגופנו, למשל
ויטמין C.
דבר שני, הסוכר בפירות מקושר פיזית עם הרבה חומרים אחרים (למשל סיבים תזונתיים) שמאטים את ההתמוססות שלו, כך שהפיק של רמת הסוכר בדם שלנו אחרי אכילת שזיף המכיל כפית סוכר, הוא נמוך יותר וממושך יותר מאשר מנה מקבילה של סוכר, שנמס ומגיע לדם מיד. מכיוון שפיק הסוכר נמוך יותר, גם פיק האינסולין שאחריו נמוך יותר, ושני החומרים האלה, סוכר ואינסולין, הם מנהלים חשובים במיוחד של המטבוליזם בגופנו.
ובכלל, פירות (ודבש, אבל ממנו יש הרבה פחות) הם הצורה שבה הביולוגיה שלנו התרגלה לקבל סוכר. בצורה מסויימת, בכמות מסויימת, ובתזמון מסויים !
תחשבו על איש מערות באירופה למשל, מתי הוא פוגש פירות מתוקים ?
כמעט רק בקיץ, והם הולכים ונהיים מתוקים יותר בסוף הקיץ, כדי לעזור לו, ולשאר החיות, להפעיל השמנת יתר יעילה, כדי לשרוד את החורף.
בשנים האחרונות סופסוף הבנו את תפקידו הכל כך חשוב של הפרוקטוז בטבע – זה החומר שמפעיל את השמנת היתר, מנגנון ההגנה והשרידה ההסטורי שלנו.
בעולם ממנו באנו, היכולת להשמין באופן יעיל כאשר יש אוכל מסביב, כדי לאגור אנרגיה לתקופת חוסר, הייתה יתרון אבולוציוני אדיר.
אבל מה?
אנחנו הפתענו את האבולוציה בהפתעה אדירה: בטווח של כמה מאות שנים הקפצנו את הצריכה של מולקולת השרידה ההכרחית הזאת, פרוקטוז, לכמות שהביולוגיה שלנו ממש לא הייתה מוכנה לה.
ושוב, אני לא מדבר על פירות. הפרוקטוז שמגיע מפירות זה ממש ממש לא הבעיה שלנו.
הבעיה היא הסוכר שמוסף לכל המזון המעובד ולכל המשקאות. אגב, תעשיית המזון כמובן לא רוצה שתדעו את זה ולכן יש לסוכר עשרות רבות של שמות, כדי להסתיר את נוכחות בתוויות הרכיבים. בכל מקרה אחד הקומבינציות הבעיתיות ביותר זה הסירופ הידוע לשמצה בשם High fructose corn syrop, השיט שמוסיפים למשקאות המוגזים וכו׳.
זה המקור המאסיבי לפרוקטוז בדיאטה שלנו, ואשם עיקרי במיוחד במגיפה העולמית של השמנת יתר ובעיות מטבוליות.
עוד ספר מומלץ עד אין קץ על הנושא, הוא Drop acid של David Perlmutter, המעולה.
ושלא תטעו לרגע, זאת המגיפה החמורה ביותר שתוקפת את העולם המערבי בימים אלה. רוצים לדעת כמה חמורה ?
מחקר חשוב ביותר משנת 2019 ייצא לבדוק את מצבם המטבולי של אזרחי אמריקה.
התוצאה המטלטלת : 12% מהאמריקאים מראים ערכים מטבוליים תקינים, או במילים אחרות : 88% מראים בעיות מטבוליות ברמות שונות.
88%, רבותיי !
האם זה מצב חירום ?
לא.
! IT is PANICK time
תודות לעבודותיו המאסיביות של Richard Johnson, וחוקרים נוספים, שהתפרסמו לאחרונה, בנוסף לטובי כתבי העת, גם בספר מעולה לקהל בשם Nature wants us to be fat, הבנו בשנים האחרונות שמוציא לפועל עיקרי במיוחד של הפרוקטוז, בהפעלה של מנגנון ההגנה העתיק של ההשמנה הוא חומצת השתן (Uric acid).
עד כדי כך הוא חשוב, שלפני בערך 9 מליון שנה, הרבה לפני שהיה אדם, התפשטה בקרב אבותינו הקדומים מוטציה שמאטה את הפירוק שלו, כך שיהיה לנו יותר ממנו בדם.
התוצאה: בני אדם יותר כישרוניים משאר היונקים בהשמנת יתר בתגובה לפרוקטוז !
בעבר, בו הפרוקטוז היה ניתן לנו במינון ותזמון מסויימים, זה היה יתרון אבולוציוני אדיר.
היום, זה הורג אותנו.
יש לכך אינספור דוגמאות, אבל כדי להתחבר במהירות לעניין, בואו נראה מה עושה סוכר במוח:
ובכן המוח הוא צרכן האנרגיה המאסיבי ביותר בגוף. מחשב העל הזה זקוק להמון אנרגיה. צריכה עודפת של סוכר גורמת עם השנים לעמידות לאינסולין, כלומר, יש אינסולין, אבל הוא לא מצליח ״לפתוח את הדלת״ עבור הגלוקוז (סוכר הדם) שיוכל להיכנס לתאים. שזה קורה במוח, מה שנקרא עמידות לאינסולין ברמה הנוירונלית, התוצאה היא שהנוירונים ״מתייבשים״ מאנרגיה. הם לא מצליחים להשתמש בגלוקוז, ואז הם מתנוונים ומתים. זאת הסיבה שהרבה חוקרים מכנים היום את מחלת האלצהיימר (גורם המוות השני אחרי מחלות לב) סכרת מסוג 3.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שלפרוקטוז ולחומצת השתן, שנוצרת כתוצר פירוק שלו, יש תפקיד מפתח פה.
מחקרים על עכברים מראים שעודף פרוקטוז מוריד את היכולת של הנוירונים לייצר קשרים חדשים ביניהם, יכולת חשובה ביותר בשם neuronal plasticity, שמאוד עקרונית לזיכרון ולמידה.
בנוסף רואים גם ירידה בגדילה של נוירונים חדשים, בתגובה לצריכת פרוקטוז גבוהה, ושתי התכונות האלה, ירידה בקישוריות הנוירונלית וירידה ביכולת ליצור נוירונים חדשים, הם תכונות מפתח בדמנציה.
מחקר מדהים מ 2017 הראה שככל ששותים יותר משקאות מתוקים תעשייתיים ביום, המוח קטן יותר פיזית, והסיכוי שלכם לחטוף שבץ ודמנציה עולה. אשכרה מתכווץ לכם המוח מזה !!!
בקיצור, צריכה עודפת של סוכר מסתמנת היום כאחת הדרכים המרכזיות לדפוק את המוח שלכם.
ולא צריך לחכות שתהיו זקנים ותתחילו לפתח אלצהיימר. התוצאות על הילדים, ברורות מאוד כבר עכשיו:
קודם כל, השמנת יתר מקושרת לביצועים קוגניטיביים מופחתים, בכל הגילאים, כמו למשל אוצר מילים מוגבל, זיכרון מופחת ויכולת איבוד מנטלי איטית יותר.
בנוסף, ילדים עם הפרעות מטבוליות, שעודף פרוקטוז-חומצת שתן הם המקדמים הראשיים שלה, הם בעלי יכולות נמוכות יותר במתמטיקה ואיות !
בעתיד הלא רחוק, התמונה של אמא שנותנת לילד פחית של משקה מוגז מתוק, תהיה מקבילה לאמא שנותנת לילד סיגריה שירגע אחרי הגן…
לא מספיק ?
עודף פרוקטוז גורם לירידה ברמת הטסטוסטרון, וחומצת השתן הנוצרת בעקבותיו מפריעה להתרחבות כלי הדם בפין, ונחשבת לגורם סיכון לאימפוטנציה !!
או במילים מדעיות פשוטות : תאכל סוכר, לא יעמוד לך.
מבחינת ההגיון הביולוגי, הפרוקטוז, שבאופן טבעי מופיע בטבע בכמות מוגברת בפירות המתוקים של הקיץ, כהכנה לחורף, כך מסתבר, מתפרק בגוף לחומצת שתן, שמפעילה מנגנון מורכב ביותר שהשורה התחתונה שלו היא: החורף מתקרב, הולך להיות מחסור, ולכן יש להחליף הילוך משימוש באנרגיה, למצב אגירה.
לכן הפרוקטוז יודע לגרום לנו להיות שמנים יותר, רעבים יותר ופחות פעילים פיזית. אפילו העמידות לאינסולין, המכה המודרנית שמרימה לכמעט כל התחלואה הכרונית בעולם, הייתה בעבר מנגנון הגנה. בעולם של חוסר, אם תהיה עמיד לאינסולין, יישאר לך קצת יותר סוכר בדם, והמוח יוכל לתפקד טוב יותר במצב חירום. הפרוקטוז-חומצת שתן גם יודע להעלות את לחץ הדם. עוד מנגנון הגנה בעולם העתיק.
מיותר לציין שחומצת השתן גם מעלה את הדלקתיות בגוף, עוד מנגנון הגנה עתיק.
בעולם של היום, אנחנו אוכלים אותה קשות בגללם. מנגנוני ההגנה האלה לא תוכננו לעבוד רצוף כל חיינו !
לא אכנס לסיפור המולקולרי לעומק, כדי לא לבלבל לכם את המוח עם שמות של אנזימים שכאילו יצאו מספר של גנדלף, אבל העיקרון הוא שחומצת השתן עובדת על לא אחרת מאשר המיטוכונדריה, תחנת הכוח הקדושה של התא, ומחליפה אצלה את אופי הפעילות ממצב אנרגיה, למצב שימור.
בקיצור, הורדת סוכר וקמח לבן (שמתרגם בגוף מידית לסוכר), זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאנחנו יכולים לעשות לבריאותינו ובריאות ילדינו.
תוסיפו על זה קצת הליכה מהירה בכל יום, ולא תצטרכו לקרוא יותר פוסטים שכאלה לעולם !
טיפ מעשי קטן וחשוב: ניתן לרכוש מכשיר למדידת רמת חומצת השתן בדם, וככה לעקוב אחרי המדד המטבולי הסופר-חשוב הזה בעצמכם. המטרה: להגיע למתחת ל 5.5 !
קישורים:
סדנת דיאטת סלא״ם בסיני – כלי עוצמתי במיוחד לשיפור המטבוליזם
הספר Nature wants us to be fat
88% מהאמריקאים מראים בעיות מטבוליות
פרוקטוז מוריד neuronal plasticity