שאלתם את עצמכם פעם אם יש חייזרים ?

אז כמובן שיש, והם קרובים מתמיד.

אנחנו בעצמנו חייזרים לחלוטין מבחינה ביולוגית.

אנחנו חייזרים במובן שהעולם שבו נוצרנו והתפתחנו הוא שונה מהעולם בו אנחנו חיים היום, ברמה של סרט מדע בדיוני. תחשבו על אדם מלפני 10,000 שנה, שנוחת בטוקיו, למשל.

עכשיו, מבחינת ההתפתחות של הביולוגיה שלנו, 10,000 שנה, זה הרף עין. לא קרה כמעט כלום מבחינה ביולוגית, אבל העולם….העולם השתנה באופן קיצוני, התזונה השתנתה באופן יותר מקיצוני, והביולוגיה שלנו, שמכילה עדיין ארגז כלים של ציידים לקטים, ממש עוד לא הספיקה להדביק את הקצב. 

בגדול, לוקח לביולוגיה שלנו בערך 50,000 שנה בשביל להתאים את עצמה לשינויי תזונה גדולים. האבולוציה היא תהליך אופטימיזציה והתאמה לסביבה, שעובדת דרך שינויים גנטים (מוטציות), שנותנות יתרון יחסי לבעליהן, ולכן מתפשטות באוכלוסיה…אבל זה לוקח זמן.

דוגמה מאוד מעניינת מבחינה רעיונית לחייזרות הזאת היא המגיפה הגדולה והמשמעותית ביותר שמשתוללת בעולם בימים אלה, וכמובן שאני לא מתכוון לקורונה. הקורונה היא גירוד קל מאחורי האוזן לעומתה. אני מדבר על מגיפת הבעיות המטבוליות כגון השמנת יתר, סכרת, כבד שומני, לחץ דם גבוה….מה שנקרה metabolic syndrome, שמכין את הבמה לכמעט כל המחלות הכרוניות הגדולות של העידן המודרני. בקיצור רב, זה מה שמאמלל את האדם המודרני.

בואו נבחן השמנת יתר בתור דוגמה:

שמסתכלים בטבע, רואים שאין חיות בהשמנת יתר (לא חתול רחוב שאוכל אוכל של בני אדם). חיות שומרות על משקלן באופן יציב ביותר, ואם חיה בטבע משמינה, היא עושה את זה ״בכוונה״ כדי לשרוד את החורף הקרב, את שנת החורף, נדידה מעל האוקיינוס, או סיבות שכאלה.

בטבע השמנת יתר היא מנגנון הגנה !

זה מנגנון הגנה עתיק, ונרחב מאוד בכל עולם הטבע, ששמר על חיינו מאז תחילת האבולוציה, כי בטבע לעולם לא היה עודף שפע. התפתחנו בעולם בו צריך להתאמץ כדי למצוא אוכל, ואין עודפים. יש גל קלורי של שפע-חוסר-שפע-חוסר, והביולוגיה שלנו ״הבינה״ טריק חשוב מאוד לשרידה :

בתקופת שפע, מי שיצליח להשמין בצורה היעילה ביותר, כלומר לחסוך אנרגיה לתקופת החוסר הבאה, הוא שישרוד !

משמעות ה״למידה״ של הביולוגיה שלנו, היא שהגנום שלנו צבר כמה מוטציות חשובות שעשו אותנו יעילים במיוחד בהפעלה של השמנת יתר בתקופות של שפע. המוטציות האלה היו נשק העל שלנו במשך מליוני שנים – הן איפשרו לנו לשרוד, עד כדי כך, שמוטציה מסויימת שכזאת (מוטציה באנזים מפתח מטבולי בשם Uricase) נהיתה כל כך עקרונית, שהיום היא מצויה בגנום של כל בני האדם, ונתנה לנו במשך השנים יתרון בולט על אחינו הקופים (אבל אקדיש לה פוסט נפרד, כי זה סיפור חשוב ביותר לבריאות של כולנו).

אבל מה ? העולם השתנה, והגנום שלנו בהלם !

בעולם הישן היה גל של שפע-חוסר, וכל הביולוגיה שלנו התיישרה לזה, ובעולם החדש יש מישור של שפע-יותר שפע, ומה שנתן לנו בעבר יתרון עצום, היכולת להשמין באופן היעיל ביותר בתקופת שפע, הורג אותנו היום יותר מכל דבר אחר !

אחד ההבדלים הגדולים ביותר, והמבהילים ביותר מבחינה ביולוגית זה הקפיצה בצריכת הסוכר.

סוכר, רבותיי, זה לא עוד מולקולה.

אלה הן מולקולות עקרוניות ביותר בביולוגיה שלנו. גלוקוז, למשל, הוא הדלק התאי מספר אחד. זה החשמל עליו אנחנו פועלים.

צריכת הסוכר קפצה באופן פראי במאתיים השנים האחרונות, ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות מאז המצאת ה High fructose corn syrop. עשרות שנים, מבחינת האבולוציה, זה אפילו לא נחשב זמן. זה לגמרי עכשיו.

וסוכר זאת ממש ממש לא קלוריה ריקה. היא מלאת משמעות כרימון.

פרוקטוז, למשל, סוכר הפירות, הוא הוא המולקולה שחיות בכל עולם הטבע משתמשות בה על מנת להפעיל את מנגנון השמנת היתר ברגעים שצריך אותו.

אבל על דאגה, פירות זה דבר נפלא בשבילנו. חיות צורכות כמויות אדירות של פירות בשביל להפעיל את המנגנון הזה. המקור הבעייתי של פרוקטוז עבורינו הוא כל הסוכר שמוסף לכל האוכל המעובד, ולמשקאות שלנו.

סוכר שולחני רגיל הוא דו סוכר, כלומר מולקולת גלוקוז ומולקולת פרוקטוז, שמחוברות בקשר כימי.

זה, והסירופ מהתירס, הם מקורות הסוכר שמפעילים לנו את מנגנון ההשמנה והתסמונת המטבולית, לא הפירות.

בקיצור, באנו מעולם שונה באופן רדיקלי, ונחתנו פה אחרי מסע קצרצר.

אנחנו חייזרים ביולוגיים.

ויש בזה מסר מאוד אופטימי, תכלס. למה ?

מכיוון שכאשר מבינים את זה, ניתן לעזור לביולוגיה שלנו לחיות בשלום עם העולם המשתנה על ידי כמה הרגלי חיים פשוטים, שהראשי שבהם הוא הפחתת סוכרים ופחמימות לבנות (שמתרגמות בגוף מיידית לסוכר).

שיהיה לכם ברור: חגיגת הסוכר הזאת עומדת להיגמר.

יש בעולם כמה חלקים רעים ותאבי בצע, ולכן לוקח בערך 30 שנה מהרגע שבו אנחנו יודעים באופן חד משמעי שמשהו קטלני לבריאות, עד הרגע שבו זה יוצא מהאופנה.

כככה היה עם טבק. מהרגע שהמדע ידע באופן מוחלט לגמרי שעישון הורג אותנו, ועד שזה יצא מהאופנה, לקח איזה 30 שנה, ובזמן הזה, חברות הטבק, שהבינו שהברז ייסגר בקרוב, דחפו אותו בכל הכוח, כדי לעשות עוד כסף לפני שהחגיגה נגמרת.

כך בדיוק היה עם שומן טראנס.

כך בדיוק קורה עכשיו עם הסוכר.

בעוד כמה עשרות שנים, תמונה של אמא שנותנת לילד פחית משקה סוכרי מוגז, תראה הגיונית כמו אמא שמגלגלת לחמוד שלה סיגריה קטנה לפני הגן…או ראש בבאנג שחמודי חוזר מבית הספר…

החללית נחתה ליידי עופ עופ !