שירים פה יד מישהו שאין במעגל הקרוב שלו מישהו שחטף סרטן.
אני אפילו לא אבזבז את הזמן על מספרים וסטטיסטיקות. התמונה ידועה לכולנו.
היום אני רוצה לדבר על ספורט כאמצעי מניעה איכותי במיוחד לסרטן, ועוד יותר ממניעה, כדרך לבלום את המחלה ולשמור על החיים, גם אם אובחנתם כחולים.
נתחיל במחקר הזה, שעקב אחרי למעלה מ 5000 איש במשך 42 שנה, והשווה את רמת הכושר האירובי שלהם בתחילת התקופה, שנת 1970, עם הסיכוי שלהם למות מסיבות שונות בארבעת העשורים הבאים.
התשובה ברורה ומובהקת: יותר כושר אירובי, פחות מוות מסרטן.
מדרגה חשובה נוספת בהבנת הסיפור פורסמה לפני כשנתיים במחקר מאונ׳ תל אביב כאשר לאחר ניתוח תוצאות מעקב של 20 שנה אחרי 3000 איש, הסתבר שאצל אנשים שדיווחו שהם מתאמנים באופן קבוע אימוני סיבולת בעצימות גבוהה יש ירידה של 72% בסיכוי לחטוף סרטן גרורתי.
זאת בשורה גדולה במיוחד מכיוון, שכפי שכולנו יודעים, היכולת של סרטן ליצור גרורות ולהתפשט לאיברים נוספים, היא תכונה הרסנית במיוחד.
אבל זה לא החידוש במחקר מתל אביב. זה שספורט מונע סרטן, וגם מונע חזרה של סרטן אחרי שטופל, את זה אנחנו כבר יודעים, אבל איך זה קורה ? או כמו ששואלים אצלנו, מה המנגנון ?
ובכן, רובד נוסף של אותו מחקר נעשה על שתי קבוצות של עכברים: קבוצה אחת עברה אימוני סיבולת, ואחת לא, ולאחר מכן הוזרקו תאי סרטן לשתי הקבוצות. החוקרים עקבו אחרי התפתחות המחלה, ובמיוחד, אחרי יצירת הגרורת באיברים החיוניים הידועים כמטרה לגרורות: כמו ריאות, כבד ולימפה.
הסתבר שכאשר מכניסים את העכבר לכושר גופני קורה דבר מופלא: עולה יכולתם של האיברים הפנימיים האלה ״לשאוב״ סוכר מזרם הדם. הם עושים את זה על ידי העלאת ריכוז הקולטנים לגלוקוז על הממברנה שלהם, ממש כמו שתאי שריר עושים כאשר אנחנו עושים ספורט.
החוקרים חושבים שהסיבה לכך היא שכאשר עושים הרבה ספורט אירובי, והשרירים צורכים יותר סוכר מהדם, גם האיברים הפנימיים מעלים את יכולת ״השאיבה״ שלהם כדי לשמור על ״תחרותיות״ בריאה מול תאי השריר הרעבים לגלוקוז.
התוצאה של זה היא שתאי הסרטן, שהם רעבים במיוחד לגלוקוז, לא מצליחים ליצור גרורות באיברים הפנימיים שנהיו כל כך יעילים בשאיבת הסוכר מסביבתם. אם אין שפע של אנרגיה באזור, קשה לייצר גרורה !
המנגנון הזה, של האטת הסרטן על ידי הרעבתו כתוצאה מתחרות עם תאים אחרים, עלה באופן מרתק במיוחד גם במחקר נוסף שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature, ובו הראו החוקרים שחשיפה לקור מעלה את ריכוז תאי השומן החום, שהם תאי שומן יחודיים שיודעים לשרוף אנרגיה ביעילות רבה, בדיוק הפוך מתאי השומן ה״רגיל״ שתפקידם לאגור אנרגיה, וכאשר יש יותר שומן חום, הוא מתחרה עם הסרטן על זמינות הסוכר, והסרטן נהיה איטי יותר !
ועכשיו בואו נהיה מעשיים:
פעילות גופנית אירובית היא כלי חשוב ויעיל במיוחד גם במניעה של סרטן, גם במניעת חזרה של סרטן, וגם בשמירה על החיים כנגד גידולים גרורתיים !
מנגנון חשוב שפעיל כאן היא הרעבה של הסרטן, שתאיו צמאים באופן מיוחד לסוכר (פה אני מסביר מדוע), מה שמוביל למסקנה מיידית ומתבקשת:
דיאטה דלת פחמימות, או לכל הפחות, להעיף מהחיים ככל האפשר פחמימות פשוטות ומזיקות כגון סוכרים למיניהם וקמח לבן.
המחקר על דיאטות דלות פחמימות וההשפעה שלהן על סרטן בעיצומו. הנה סקירה מעמיקה מאונ׳ קליפורניה, סן פרנציסקו.
הורדת סוכר וקמח לבן מהחיים, היא לדעתי חשובה במיוחד לכל אחד, אבל אם אובחנתם עם סרטן, או שיש לכם נטיה משפחתית, הייתי אומר שזה לכל הפחות חובה. תהרגו אותי אם אני מבין איך לכל הרוחות חולים בבית חולים, ואפילו במחלקות אונקולוגיות, מקבלים לחם לבן כחלק מהארוחה, כאשר המדע אומר באופן כל כך ברור ונחרץ שזה תורם לאלימות שלו….
קישורים:
הקורס האינטרנטי החדש שלי ״מהפכת חיידקי המעיים״ שמוסיף היבט חשוב להבנת התזונה וההשפעה שלנו על המוח והחיים.
הקורס החדש שלי ״איך להאט את ההזדקנות״ : מוקדש כולו להרגלי חיים יומיומיים שפונים לתהליכים המולקולריים העמוקים ביותר שקובעים את קצב ההזדקנות שלנו, והפוטנציאל שלנו להימנע ממחלות כרוניות.
יותר כושר אירובי, פחות סרטן: מעקב של 42 שנה בקופנהאגן
פחות סרטן גרורתי אצל מתאמני כושר: מחקר אונ׳ תל-אביב