אחד הנושאים המרתקים, החשובים והמרגשים ביותר בעיניי בתובנות של השנים האחרונות לגבי בריאות האדם היא עלייתו של התחום העוסק בקשר העמוק בין התזונה שלנו לבריאות המוח שלנו, ומצב הרוח שלנו.
באופן תמוה למדי פיספסנו את זה במשך הרבה מדי זמן, אבל לא צריך להיות מדען עמוק מדי בכדי להבין שאם המוח הוא צרכן אנרגיה רעב באופן יוצא דופן, שצורך בזמן מנוחה בערך חמישית מאנרגיית המזון שאנחנו אוכלים, למרות שהמשקל שלו הוא בסך הכל קילו וחצי, ואם הגוף עושה מאמצים אדירים לספק למחשב העל הזה את מלא הדרישה, בכל רגע נתון, די הגיוני להניח שלסוג הדלק המסופק תהיה השפעה גדולה על התפקוד.
אגב, ידענו את זה מאז ומעולם. בכל המסורות העתיקות יש סיפורים על חכמים וצדיקים למיניהם שהשתמשו בצום כדרך להתעלות נפשית ורוחנית: תזונה, מוח ומצב נפשי.
בשנים האחרונות הצטברו הרבה מאוד דוגמאות לשיטות תזונתיות שמשפרות את תפקוד המוח, מה שמביא לשיפור של הזיכרון הלמידה ומצב הרוח. שיטות כגון הגבלה קלורית, צום לסירוגין, דיאטה שמחקה צום ודיאטה קטוגנית הן נחקרות מאוד בשנים האחרונות בין השאר בגלל ההשפעות המיטיבות שלהן על המוח.
אנקדוטה מעניינת במיוחד היא שהדיאטה הקטוגנית פותחה לראשונה לפני כמאה שנה בשביל לטפל באפילפסיה שאינה מגיבה לטיפולים אחרים, ועד היום משתמשים בה ביעילות מרשימה ביותר למצב. אני ממש ממליץ לראות את הסרט First do no harm, עם מריל סטריפ, על מקרה אמיתי שכזה. הרבה מהשחקנים בסרט הם חולי אפילפסיה אמיתיים לשעבר, שנרפאו על ידי שימוש בדיאטה הזאת.
אז אנחנו יודעים (כלומר המדע המערבי) בוודאות כבר 100 שנה ששינויים בדיאטה מביאים במהירות שינויים מרחיקי לכת ומיטיבים על התנהגות המוח.
בואו נדבר רגע על מה זה בכלל קטונים:
ובכן, לתאים החכמים, החמודים והמדהימים שלנו יש מנוע היברידי. כלומר, הם יכולים לעבוד על כמה סוגי דלקים, והם משנים אותם לפי הזמינות של הדלקים השונים, לפי היררכיה מסודרת: כל עוד אנחנו אוכלים פחמימות, שמתפרקות לגלוקוז (סוכר הדם), רוב התאים שלנו יעדיפו בכל רגע נתון להשתמש בדלק הזה, הגלוקוז.
כאשר אנחנו מורידים את צריכת הפחמימות, ורמת הסוכר יורדת, הגוף מתחיל לפרק שומן, כדי להשתמש בו כמקור אנרגיה. זהו התפקיד העיקרי של השומן בגוף, להוות מצבור אנרגטי כדי שנוכל לשרוד תקופות מעוטות או חסרות תזונה, דבר שהיה תדיר ביותר בעולם העתיק ממנו באנו. השפע האינסופי של המזון בו אנו נמצאים כיום, הוא חידוש היסטרי מבחינה אבולוציונית, ולמעשה הגוף שלנו הותאם לאורך כל ההיסטוריה להיכנס מדי פעם לרמת רעב כזו או אחרת, ולהחליף את הדלק במנוע משימוש עיקרי בסוכר, לשימוש מוגבר בשומן.
מולקולות השומן עוברות מפורקות בכבד, ואחד מתוצרי הפירוק הוא משפחת חומרים קטנה וחשובה בשם ״קטונים״. מכאן מגיעה המושג המאוד מדובר היום, ״תזונה קטוגנית״, כלומר תזונה שגורמת לגוף להשתמש יותר בדלק שומני, ופחות בדלק הפחמימתי.
ומסתבר שלהפעיל מדי פעם את הסוויץ׳ המטבולי הזה מסוכר לשומן עושה למוח שלנו ממש טוב.
קחו דוגמה מחקר שהתפרסם ממש לפני מספר ימים, ומראה שסבבים של תזונה קטוגנית שניתנה לעכברים משמרת את הזיכרון שלהם, ולא פחות חשוב, התופעה המבורכת מתרחשת אפילו שהתחילו את הטיפול בגיל מבוגר ! העכברים המבוגרים בניסוי זה עברו בסך הכל ארבעה חודשים בהם הם אוכלים לסירוגין שבוע של תזונה רגילה, ואז שבוע של תזונה קטוגנית. החידוש של המחקר הזה הוא זיהוי מנגנון מולקולרי חדש דרכו קטון מפורסם בשם BHB, משנה את התנהגות הסינפסות, כלומר נקודות המפגש בין תאי המוח שלנו, הנוירונים. כמובן שאופי הקשרים בין הנוירונים הוא מאפיין מרכזי ביותר בפעילות המוח שלנו, שהוא רשת דמיונית במורכבותה של נוירונים.
במילים פשוטות: התזונה משנה את מבנה המוח ופעילותו !
סבתא שלי הייתה אומרת את זה, אבל צחקו עליה, כי היא בסך הכל הייתה סבתא ולא מדענית שמתבטאת דרך כתבי עת חשובים…
אגב, שלא תחשבו שזה עובד רק על עכברים. הנה מחקר חשוב במיוחד שהראה שתזונה קטוגנית משפרת את תפקודי חיים יומיומיים של חולי אלצהיימר. כלומר לא רק סיפורים מדעיים על מבנה המוח והסינפסות, אלא תכלס, תפקודי יומיום. החיים עצמם משתפרים.
עוד תועלות נפשיות
אז למה בעצם הקטונים טובים למוח ? הנה כמה סיבות מרכזיות:
- ככל שאנחנו מזדקנים, הרבה מאיתנו מפתחים עמידות לאינסולין, כולל המוח שלנו. עמידות לאינסולין מקשה על המוח להשתמש במקור האנרגיה העיקרי שלו, הגלוקוז, ואז נוצר במוח מחסור אנרגטי, שכאמור הוא מזיק ביותר לתפקוד המוח צמא האנרגיה. כאשר נכנסים קטונים למוח, למעשה מגיע מקור אנרגיה בו התאים שלנו יכולים להשתמש גם אם הם עמידים לאינסולין. כלומר מדובר על סוג של ״חבל הצלה״ אנרגטי.
- כמו כל תחנת כוח, תחנות הכוח של התא, המיטוכונדריות, שורפות חומרי גלם ופולטות עשן. העשן במקרה זה הוא רדיקלים חופשיים, חומרים שעודף מהם מזיק מאוד לתפקוד תאי המוח. הדיאטה המערבית שלנו, העשירה הרבה יותר מדי בפחמימות פשוטות גורמת לפליטה גדולה של העשן הזה. לעומת זאת, הדלק הקטוני, הוא הרבה יותר ״ירוק״ וגורר פליטה מופחתת של העשן הרדיקלי.
- צרה גדולה נוספת שנחשבת היום מנגנון בסיסי בהפרעות מוח ומצב רוח היא עודף דלקתיות במוח, ומסתבר שלקטונים עצמם יש השפעה מיטיבה ומרגיעה על הדלקתיות העודפת במוח.
- אפקט מבורך במיוחד של נוכחות הקטונים במוחנו הוא רגיעה נפשית. כמעט כל מי שנכנס לקטוזיס מכיר את הרגיעה הנפלאה הזאת. ממש פסק זמן אופטימי ומבורך מדרך העבודה הרגילה של המוח, ואחת הסיבות לכך היא עליה ברמתו של נוירוטרנסמיטור מרכזי במיוחד בסצנת הרגיעה, הלא הוא GABA. זאת גם סיבה מרכזית לאפקט החשוב של הקטונים בהפסקת התקפים אפילפטיים.
לאחרונה, מחקר מאונ׳ תל אביב הראה השפעות מיטיבות של דיאטה קטוגנית אפילו בהקשר להתאוששות מפגיעות ראש טראומתטיות, כלומר תאונות וכיוב׳, מה שמתקשר לסיפור ההגנה על המוח ומצבנו הנפשי בדרך חשובה נוספת: נראה שקטונים יכולים לתרום להתאוששות של נוירונים פגועים !
ועכשיו קצת פרקטיקה:
כמובן שהדרך העתיקה והמפורסמת לחוות את הדבר היא צום, אבל מי שרוצה לחוות את ההשפעה המעולה של כניסה למצב קטוגני שכזה, באופן הרבה יותר קל מוזמן לנסות את סדנת דיאטת סלא״ם, גישה נחקרת מאוד היום, בה מכניסים את הגוף למצב שדומה מאוד לצום, למרות שאוכלים. הגאונות של השיטה היא הקלות שלה.
איך ייתכן שזה קל ?
אחת הסיבות לזה (מעבר, כמובן, לעובדה הבסיסית שלא צמים…) היא הקטונים עצמם. אחד היתרונות הגדולים בנוכחותם היא שהם מורידים את תחושת הרעב ! ככל שרמת הקטון המפורסם BHB (זה שאנחנו מודדים בסדנאות סלא״ם בעזרת מכשיר, על מנת לעקוב אחרי הכניסה למצב צום), גבוהה יותר, ככה נמוכה יותר הרמה של הורמון הרעב גרלין, ועולה רמתו של הורמון השובע GLP-1. ההשפעה הזאת מורגשת היטב שנכנסים למצב קטוזיס, והרבה אנשים ביום השלישי של הסדנה הזאת מתפלאים מאוד מרמת השובע שגורמת להם קערת ירקות תמימה, שבסיטואציה רגילה לא הייתה ממלאת להם את החור בשן…
בקיצור, המחשב המרכזי ההיברידי שלנו אוהב מאוד מאוד שמחליפים לו מדי פעם את סוג הדלק. יש לזה הרבה מאוד סיבות, אבל יש סיבת על אחת שעולה על הכל: הוא התרגל לזה משחר האבולוציה. תחשבו כמה קשה לאנשים לשנות הרגל, שהתרגלו אליו במשך 5 שנים, ואז תדמיינו כמה קשה למוח לצאת מהרגלים שהוא התפתח לאורם במשך מליוני שנים…
קישורים:
הקורס האינטרנטי החדש שלי ״מהפכת חיידקי המעיים״ שמוסיף היבט חשוב להבנת התזונה וההשפעה שלנו על המוח והחיים.
הקורס החדש שלי ״איך להאט את ההזדקנות״ : מוקדש כולו להרגלי חיים יומיומיים שפונים לתהליכים המולקולריים העמוקים ביותר שקובעים את קצב ההזדקנות שלנו, והפוטנציאל שלנו להימנע ממחלות כרוניות.
דיאטה קטוגנית לטיפול באפילפסיה
קטונים מורידים התקפים אפילפטיים דרך העלאת GABA
המחקר החדש: איך תזונה קטוגנית משפרת זיכרון
תזונה קטוגנית משפרת תפקודי יומיום בחולי אלצהיימר !
תזונה קטוגנית משפרת התאוששות מפגיעות ראש
תזונה קטוגנית מרגיעה, ועוצרת אפילפסיה על ידי ייצור GABA